<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תשע"ט</h1>
<h2>דף כט:</h2>
השיב רבי' שמואל. אמרי' ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף ואם שחט מיעוט סימנין בחוץ וגמרן בפנים חייב. וגבי השוחט חטאת בחוץ לשם ע"ז מוקמי' באומר בגמר זביחה הוא עובדה. ולא מיחייב במעשה כל דהו משום (דשוחטי) [דשחוטי] חוץ בתחילת זביחתה. וקשיא לך אמאי לא מיחייב בההוא משהוא דתחילת שחיטה הואיל וישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף לר' יוחנן כי היכי דמיחייב בשחט מיעוט סימני' בחוץ וגמרן בפנים. הא לא קשיא דבשלמא דשחט מיעוט סימנין בחוץ וגמרן בפנים סוף השחיטה נעשית בכשרות. והילכך במשהו מיהו מיחייב משום (דשוחטי) [דשחוטי] חוץ. דישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף היכא דנגמרה יפה וכל פורתא ופורתא מינה חשוב שחיטה בפני עצמה והילכך מיחייב משום (שוחטי) [שחוטי] חוץ. אבל שוחט לע"ז במעשה כל דהוא מיתסרא ואידך מחתך בעפר הוא דתקרובת ע"ז חשובה כעפר ולא נסתיימה שחיטה ולכך [לא] מתחייב במיעוט שחיטה מראשיתה.
